פסק-דין בתיק ת"ק 009224/02

1.     בפני תביעה ותביעה שכנגד הנובעות ממערכת יחסים ששררה בין התובע לנתבעת, היא התובעת שכנגד (להלן: הנתבעת) ואשר כל אחד מהצדדים מגדיר אותה באופן שונה בתכלית.

2.     לטענת התובע, הנתבעת שכרה יחידת מגורים בת חדר במפלס העליון של ביתו, בהתאם להסכם שכירות שצורף כנספח לתביעה. התובע טען כי תקופת השכירות הסתיימה, בהסכמתו, ביום 31/3/01, שכן הנתבעת לא עמדה בתנאי ההסכם ולא שילמה את התשלומים החלים עליה בהסכם.

התובע עותר בתביעתו לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 4,710 ש"ח, בגין חוב שכר דירה לחודשים פברואר-מרץ 2001, תשלום עבור ניקיון בחודשים ינואר - מרץ 2001 וכן פיצוי בגין נזקים שנגרמו על ידי הנתבעת למושכר; נזק לדלת ושבר קרמיקה באמבטיה.

3.     הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי הכירה את התובע ועברה להתגורר בביתו, באוקטובר 1999, על פי בקשתו וכי חיה עם התובע חיי שיתוף כבני זוג.

הנתבעת טענה כי התובע ביקש ממנה לחתום על הסכם שכירות תוך שהוא מנמק זאת בצרכי מס ובדאגה לרכושו על מנת שהנתבעת לא תוכל לתבוע חלק מביתו.

הנתבעת טענה כי עזבה את בית התובע, לאחר שיחסיה עם התובע עלו על שרטון.

4.     הנתבעת הגישה כנגד התובע תביעה שכנגד בה טענה כי העבירה לתובע את מרבית הכנסתה מעבודתה כוטרינרית במספר מקומות עבודה וכן כי ברשותה דירה בת 4 חדרים ביהוד שהושכרה והתובע הוא שגבה מהשוכרים את דמי השכירות בסך של 600 $, מדי חודש בחודשו.

הנתבעת טענה כי העבירה לתובע סכומי עתק אך מבקשת לחייב את התובע להשיב לה סך של 16,500 ש"ח בהתאם לגבול סמכותו של בית משפט זה.

5.     התובע טען בכתב ההגנה לתביעה שכנגד כי הכרותו עם הנתבעת נעשתה באמצעות המתווך, עובדיה כורש, אליו פנה לצורך מציאת שוכר ליחידת המגורים בביתו.

התובע טען כי הנתבעת התגוררה ביחידת המגורים כשוכרת ולא היו כל יחסי שיתוף בינו לבין הנתבעת אם כי לאור יחסי ידידות שהתפתחו , קיימו יחסי מין כידידים, בלי כל התחייבות.

התובע טען כי מלבד דמי השכירות לא קיבל כספים כלשהם מהנתבעת.

6.     התובע העיד כי השכיר לנתבעת יחידת מגורים במפלס העליון של ביתו וכי הנתבעת גרה באותה יחידת מגורים. התובע העיד כי הנתבעת לא גרה עמו ולא ניהלה עמו חיים משותפים.

התובע הודה כי הבקשה לביטוח רכבה של הנתבעת, מיום 28/11/99, נ/1, בה מבוקש לבטח את "ד"ר אסביאן ויקטוריה ובן זוגה" נכתבה בכתב ידו וכן כי זכרון הדברים בנוגע להשכרת דירת הנתבעת (נ/2) נכתב על ידו אך הסביר זאת בכך שעזר לנתבעת על פי בקשתה.

התובע חזר על טענתו כי הנתבעת הותירה חוב שכר דירה וגרמה נזקים לדירה.

7.     העד כורש עובדיה, מתווך דירות, שהוזמן לעדות על ידי התובע, העיד כי הכיר בין התובע לנתבעת שכן הנתבעת ביקשה לשכור חדר. מר כורש העיד כי מעבר לכך שהכיר בין הצדדים, אינו יודע אם הם חיו כזוג אך אישר כי לא שולמו לו דמי תיווך על ידי איש מהצדדים.

העד שרון יהודה ששכר חדר במפלס התחתון בבית התובע, העיד כי גם הנתבעת שכרה חדר בבית.  יחד עם זאת אישר העד כי הוא התגורר גר ביחידה עם כניסה נפרדת ואינו יודע אם התובע והנתבעת חיו כזוג או באיזה חדר גרה הנתבעת.

8.     הנתבעת העידה כי חיה עם התובע בביתו, כבת זוגו, החל מראשית התקופה ועד סיומה וכי לא גרה מעולם ביחידה הנפרדת. הנתבעת הגישה תמונות, נ/3, המתעדות את חייהם המשותפים של הצדדים לרבות תמונות מארוחות משותפות, בילויים משותפים ותמונות של התובעת, המצולמת

בחדר השינה ובסלון הבית. התובע אישר בעדותו כי התמונות,נ/3, צולמו על ידו אך טען כאמור, כי מדובר ביחסי ידידות בלבד.

כן העידה הנתבעת כי התובע הציע שתחתום על הסכם שכירות במקום הסכם ממון וכי העבירה לתובע כספים כהשתתפות בהוצאות הבית.